28.6 אחוזים מכלל הזוכים בפרס נובל במאה ה-21 יהודים

חוקר אמריקני טוען שההסבר נמצא בחורבן בית ראשון ואף לפני כן * אורח חיים של קשיחות אינטלקטואלית ומערכת חינוך עיצבה עם בעל מנת המשכל  הגבוהה בעולם * עם שנחן באמביציה, דמיון וסקרנות * הגאונות היהודית אינה מתבטאת רק בפרסי נובל אלא בכל תחומי החיים – אמנות, ספרות, מדע, כלכלה ומדינאות * ומה מקשר בין שפינוזה, קפקא, פרויד ומאיר לנסקי

שוב זכו שלושה יהודים בפרס נובל לכימיה. אריה ורשל, מייקל לויט ומרטין קרפלוס מצטרפים לשורה ארוכה של יהודים שזכו בפרס הנכסף. ושוב שואלים: כיצד זוכים היהודים שנה אחר שנה להכרה בגאוניותם. מה ההסבר לכך שבמאה ה-21 בלבד זכו היהודים ב-36 מתוך 126 זכיות. דהיינו 28.6 אחוזים מכלל הזוכים.

שעור הזוכים היהודים בפרס נובל מאז החלו בחלוקת הפרס מגיע ל-22.7 אחוזים [לא כולל הפרס המהולל לשלום שבו זכו רבין פרס וערפאת].

תשובה מקורית לשאלה זו ולשאלות רבות אחרות על הגאונות היהודית נותן ד"ר צ'ארלס מוריי, במאמר שפרסם באפריל 2007 .

המאמר, "הגניוס היהודי" פורסם בכתב העת "קומנטרי" באפריל 2007 .
[Charles Murray JEWISH GENIUS COMMENTARY]

אריה ורשל [ויקישיתוף]

מייקל לויט ויקישיתוף

הספר שחולל סערה

שמו של צ'ארלס מוריי אינו מוכר לרבים בארץ. אך בעולם המדעי הוא ידוע בזכות הסערה ואפילו המהומות שחולל הספר "עקומת הפעמון" BELL CURVE] ] שחיבר יחד עם ריצ'ארד הרנסטיין.

הרנסטיין עסק במדעי ההתנהגות ומשנות השבעים התמקד בחקר מנת המשכל [ IQ ] בתרבויות שונות.
מוריי בא מתחום מדעי המדינה ומדעי החברה והתפרסם גם בשורה של מאמרים בעיתונות הכללית – ניו יורק טיימס, וולסטריט ז'ורנאל, וושינגטון פוסט ועוד.

השניים ערכו מחקר שנמשך 20 שנה ובמהלכו הם בדקו את מנת המשכל של 10,000 אמריקנים מקבוצות אתניות שונות. התוצאות פורסמו בספר "עקומת הפעמון" בשנת 1994 [הרנסטיין נפטר זמן קצר לפני הפרסום] והן הטילו פצצה לא רק בעולם המדעי אלא בציבור האמריקני.

עקומת הפעמון שער הספר

מנת המשכל של היהודים

לפי המחקר קיימים הבדלים ניכרים ברמת המשכל בין קבוצות אתניות שונות בארצות הברית, כשהממוצע של כל קבוצה באוכלוסייה האמריקנית הוא כדלקמן:
שחורים 85
היספנים 89
לבנים 103
אסיאתים 106
יהודים אמריקאים 113

הספר עורר גל של מחאות חברתיות וגם ביקורת חריפה והמחברים הואשמו בגזענות. מה עוד שהשניים טענו כי הקשר בין מנת משכל (IQ) לבין התורשה גבוה יותר מהקשר בין מנת המשכל והשפעת הסביבה.

מנת משכל [באנגלית: Intelligence Quotient ובראשי תיבות IQ] היא תוצאה מספרית המושגת בסדרת מבחנים קבועים, שפותחו במטרה למדוד את מידת התבונה (יכולת שכלית, אינטליגנציה) של הנבדק, בהתאם לקבוצת הגיל ביחס לשאר האוכלוסייה..

הטענה העיקרית שהועלתה נגד השניים היא שמבחני איי קיו הם תלויי הקשר תרבותי וחברתי ואינם אמורים להיות מבחן אובייקטיבי לאינטליגנציה של אדם וליכולת השכלית שלו.

היו אף שקראו לאסור מחקרים כמו המחקר של מוריי והרנסטיין.

מהו סוד ההצלחה היהודית

מנת המשכל של היהודים, כפי שהראה המחקר, גבוה בכעשר נקודות מעל לממוצע האמריקני. היתרון מתבטא במיוחד ביכולת מילולית וחשיבה רציונאלית ומופשטת.
ניתוח סטטיסטי של מנת המשכל אצל היהודים מראה שמנת משכל של 140 ומעלה (הנחשבת למנת משכל של גאונים) מופיעה באוכלוסיה היהודית בשיעור הגבוה פי שישה משיעורה באוכלוסיה הכללית.

למרות היתרון הבולט של היהודים במנת המשכל, מוריי לא רואה בה את ההסבר היחיד להצלחה היהודית. מנת המשכל לא מודדת סגולות כמו אמביציה, דימיון, התמדה, וסקרנות שהם נתונים מכריעים בהצלחתו של היחיד.
צ'ארלס מוריי לא נרתע מן האפשרות שיואשם בגזענות אלא מנסה להסביר את הצלחת היהודים בתכונות גנטיות.

ברוך שפינוזה

השפעת גלות בבל

ההסבר המודרני לריבוי אנשים מוכשרים בעם היהודי מייחס זאת למסורת היהודית של שידוכי ממון של הכלה עם תלמידי חכמים שיכלו להתפנות ולהקדיש את כל זמנם ללימודים.

הסבר זה נכון לימי הביניים והעת החדשה, אך אין בו לדעת מוריי כדי לתת הסבר עמוק יותר מבחינה היסטורית.

בניסיון לאתר את השורשים של התפתחות הגאוניות היהודית צולל מוריי אל חורבן בית ראשון וגלות בבל.

לדעתו של מוריי הייתה לגלות בבל בידי נבוכדנצר, במאה השישית לפני הספירה, השפעה משמעותית על היכולת השכלית של עם ישראל. הוא מבסס הנחה זו על העובדה שלא כל העם שישב בארץ הוגלה לבבל. רק האליטות הוגלו, כנאמר במלכים ב' כד-יד: "וְהִגְלָה אֶת כָּל יְרוּשָׁלַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי החיל עשרה אלפים גולה וכל החרש והמסגר לא נשאר זולת דלת עם הארץ".

מוריי סבור שבאותה תקופה היו בארץ כמה מיליוני יהודים אך הוגלו מתוכה רק האליטות הרוחניות והניהוליות ובני המעמד הבינוני. מרבית עם ישראל נשארה בארץ פרוצה, ללא מנהיגות או מרכז רוחני, ומרביתם נטמעו כנראה בעמי הארץ.

מוריי חישב ומצא כי בין המאה הראשונה והמאה השישית לספירה ירד מספר היהודים בעולם מ4.5 מיליון ל1.5 מיליון. מה קרה לשלושת המיליונים שנעלמו, ובמה קשורה שאלה זו לנושא הדיון?
גלות בבל, מסכם מוריי, גרמה לכך שבשיבת ציון בא לארץ ישראל עם ישראל "חדש" מורכב מאליטות ומצאצאיהם.

עזרא המנהיג, בחזרו ארצה מגלות בבל, דרש בפירוש "… והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות" עזרא י' – יא. גלות בבל הייתה קצרה. אולם בפרק זמן של שבעים שנה מרביתו של עם ישראל נכרת והעם שקם תחתיו נולד לעילית הבבלית והארץ ישראלית שהתמידה ועמדה בכל הקשיים הכרוכים בשמירת חוקי התורה.

פרנץ קפקא

המהפך בעקבות חורבן הבית השני

העוצמה הרוחנית של עם ישראל בעקבות חורבן הבית הראשון באה לביטוי בעקבות חורבן הבית השני, אומר מוריי.
לאחר חורבן זה גילה העם יכולת פנומנאלית לשרוד, להסתגל למציאות חדשה ולהמשיך בקיומו. אבדן העצמאות המדינית וחורבן המרכז הדתי הביאו לשנויים משמעותיים בעם ישראל:

* המעבר מדת פולחנית עם מרכז פולחני בירושלים לדת המבוססת על למדנות ומפוזרת בבתי מדרש רבים ללא שליטה מרכזית.
* שינוי מקצועי מחקלאות ועבודת אדמה בזמן המקדש למקצועות חופשיים. שום עם לא עבר שנויים קיצוניים כאלה בזמן כה קצר.

מצוות תלמוד תורה

בשנת 64 לספירה קבע רבן יהושע בן גמלא שכל בן זכר יהודי חייב לחבוש את ספסל הלימודים מגיל שש או שבע שנים. היהודים היו למעשה חלוצי העולם בקביעת חינוך חובה מגיל צעיר.

[ כך מובא במסכת בבא בתרא (כא ע"א): "אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה... עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע"].

השפעת תקנה זו גרמה לכך שהעם היהודי הפך להיות העם היחידי בתבל שכל בניו (ממין זכר בעיקר) היו יודעי קרוא וכתוב.

זיגמונד פרויד

מן האמנציפציה ועד ימינו

בימי הביניים וגם בתקופת הרנסאנס מנעו אומות העולם בשיטתיות את גישתם של היהודים למרכזי הלימוד ומוקדי התעסוקה היוקרתיים. התקדמותם של היהודים נחסמה.
בסוף המאה ה-18 עברו ארצות מרכז ומערב אירופה תהליך של אמנציפציה. מיעוטים רבים, כולל היהודים, קיבלו זכויות אזרח שוות ותוך כמה עשרות שנים החלו היהודים להתבלט באקדמיה, בכלכלה, במדע, בספרות באמנות ובכל התחומים של הרוח האנושית – במספרים שעלו מיד על שעורם באוכלוסיה.

מוריי מראה שמראשית המאה ה-20 עד 1950 ייצוג היהודים באליטות היוצרים במדע ובאמנות האירופיים עלה מעל לשיעורם באוכלוסיה. בספרות פי ארבעה, במוסיקה פי חמישה, באמנות ויזואלית פי חמישה, בביולוגיה פי שמונה, בכימיה פי שישה,, בפיסיקה פי תשעה, במתמטיקה פי 12 ובפילוסופיה פי 14. שיעורם היחסי של היהודים בין גדולי האמנות והמדע בעולם נמשך עד היום.

לא רק אשכנזים

יש הסבורים, אומר מוריי, שההצלחה היהודית היא הצלחה אשכנזית [רוב יהודי ארצות הברית הם ממוצא אשכנזי] ואילו שאר עדות ישראל – שחיו בארצות בהן לא התחוללה האמנציפציה – אינם שותפים לה. טעות, טוען מוריי. ההצלחה היהודית קדמה בשנים רבות להתפצלות של אשכנז וספרד. ב"תור הזהב", בסביבת סוף המאה העשירית לספירה האזרחית, יהודים ספרדים בבגדד, בחצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל) ובשאר מוקדי ההשכלה של אזורי האסלם הפגינו הישגים בכל התחומים, לא פחות מהישגי היהודים האשכנזים בעת החדשה.

קשה להיות יהודי

קשה להיות יהודי לא רק בימינו, אומר מוריי. זה החל בימי משה. העם הזה העמיס על עצמו מיום מתן תורה עומס בעל אופי אינטלקטואלי מובהק. כל יהודי היה חייב ללמוד ולציית לחוקי התורה. בלופים לא עבדו ביהדות; בן זכר יהודי למד את החוק משום שאביו היה מחויב ללמדו. לא היה מקום לטענה ש"לא לימדו אותי". צ'רלס מוריי מדגיש שהקשיים בשמירת היהדות כחוקתה היוו תמריץ חזק לנשירתם של אלו שלא יכלו לעמוד בדרישות האינטלקטואליות הקשוחות של דתם.

האם אורח החיים היהודי בקשיחותו האינטלקטואלית הביא לשינויים תורשתיים בעם ישראל? או שרק בני האדם בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה מלכתחילה בחרו בדת הדורשת ממאמיניה דרישות שכליות גבוהות.

צ'רלס מוריי נוטה לאפשרות השנייה.

עד כאן מאמרו של צ'ארלס מוריי.

יהודים מוכשרים בכל התחומים

מצאתי אתר המפרסם מדי חודש רשימה של יהודים מוכשרים מכל התחומים ומכל התקופות בעת החדשה הקשורים לתאריך כלשהו באותו חודש.
להלן הרשימה האקראית של כמה תאריכים:
מדליין אולברייט, שרת החוץ האמריקנית בממשל קלינטון
מארק ספיץ, גדול השחיינים אי פעם

מאיר לנסקי+

בובי פישר, גדול השחמטאים אי פעם
גארי קספארוב, השחמטאי הטוב ביותר כיום
וויליאם כהן, שר ההגנה האמריקני בממשל קלינטון
הנרי קיסינג`ר, שר החוץ האמריקני בעבר
ברונו קרייסקי, ראש ממשלת אוסטריה בעבר
קארל מארקס, אבי המרכסיזם והקומוניזם.
פרידריך אנגלס, ממשיכו של מארקס
זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואלינזה
נילס בוהר, מגדולי הפיסיקאים של דורנו
רוברט אופנהיימר, אבי פצצת האטום ופצצת המימן
יהודי מנוחין, כנר
אייזק שטרן, כנר
אייזק אסימוב, סופר מדע בדיוני
פול אנקה, זמר
בריאן אפשטיין, האמרגן שגילה את הביטלס
פול סיימון, מחזאי
הארט גרפונקל, זמר
ג`רי סטילר, שחקן (סיינפלד)
ברברה סטרייסנד, זמרת ושחקנית
לאונרד כהן, זמר
ג`רי לואיס, קומיקאי
דני קיי, שחקן
מרסל מרסו, גדול הפנטומימאים
דיוויד לטרמן, מנחה טלוויזיה
לארי קינג, מנחה טלוויזיה ועיתונאי
סרגיי אייזנשטיין, במאי קולנוע רוסי מגדולי הבמאים בכל הדורות
מילוש פורמן, במאי
רומאן פולנסקי, במאי
האחים וורנר, קולנוענים, מייסדי וורנר
לוי שטראוס, ממציא מכנסי הג`ינס
סמואל גולדווין, ממייסדי הוליווד (מ.ג.מ)
לואיס מאייר, מפיק וקולנוען (מ.ג.מ)
יונה סאלק, מדען, מפתח החיסון נגד שיתוק ילדים
פרנץ קפקא, מגדולי הסופרים של דורנו
ארתור מילר, מחזאי וסופר
אייזק בשביס-זינגר, סופר יידי, זוכה פרס נובל
אלי ויזל, סופר, זוכה פרס נובל
פרימו לוי, כימאי וסופר (הזהו אדם)
ג`.ד סלינג`ר, סופר (התפסן בשדה השיפון)
היינריך היינה, מגדולי המשוררים של גרמניה
סול בלו, סופר אמריקני, זוכה פרס נובל
מארק שאגאל, מגדולי הציירים בתקופתנו
מודיליאני, מגדולי הציירים
ראלף לורן, מעצב אופנה
דיוויד בקהאם, שחקן כדורגל כוכב מנצ`סטר יונייטד
פיט סמפרס, טניסאי, אחד הטובים בהיסטוריה
באגסי סיגל, מאפיונר מייסד לאס וגאס
מאיר לנסקי, מראשי המאפיה היהודית בארצות הברית
באז אולדרין, אסטרונאוט, האדם השני על הירח
בנימין ד`יזראלי, ראש ממשלת בריטניה בעבר
רוזה לוכסמבורג, מהפכנית קומוניסטית
סידני ריילי, מרגל בריטי, ההשראה לג`יימס בונד
קווין מיטניק, ההאקר הידוע בעולם
אלן גרינספן, כלכלן, לשעבר נגיד קרן המטבע העולמית
ג`ורג` סורוס, מיליארדר
יאשה חפץ, כנר
ליאון טרוצקי, ממנהיגי המהפכה הקומוניסטית
סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, אחד האנשים העשירים בעולם
משפחת רייכמן, בעלי אימפריית הנדל"ן הגדולה אי פעם
איב מונטאן, זמר ושחקן
לאונרד ברנשטיין, מלחין ומנצח
ג`ורג` גרשווין, מלחין
אלפרד אדלר, ממניחי היסוד לפסיכולוגיה המודרנית אהרון קופלנד, מלחין
ברוך שפינוזה, פילוסוף
יוהן שטראוס, מלחין
ליאונרד נימוי, שחקן מסע בין כוכבים (קפטן ספוק)
ג`ק למון, שחקן
וולטאר מתאו, שחקן
מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו-יורק
אד קוץ`, ראש עיריית ניו-יורק לשעבר
ג`יימס בולגר, ראש ממשלת ניו-זילנד
ג`ון דויטש , ראש הסי.איי.איי לשעבר

ציירים יהודים

מוריץ אופנהיים
לאופולד גוטליב
מאוריץ גוטליב
מרסל ינקו
מאנה כץ
אמדאו מודליאני
מארק שאגאל

אנשי קולנוע ובידור יהודים

וודי אלן
האחים מארקס,
דסטין הופמן
האריסון פורד,
קירק דאגלאס,
מייקל דאגלאס,
טוני קרטיס,
ג`וני וייסמילר, (טרזן)
בוב דילן,
ג`רי סיינפלד
סטנלי קובריק,

[תודה לחברי אשר תורג'מן, היושב זמנית בארה"ב, שהיפנה את תשומת לבי למאמר]

קישורים

 סרטון העוסק בגנטיקה של היהודים

http://www.youtube.com/watch?v=rTJFziTzOeg

פרס נובל יהודים מול העולם

http://www.zeevgalili.com/2009/10/7039

פרסי נובל יהודים מול המוסלמים

http://www.zeevgalili.com/2007/12/546

סוד המוח היהודי

http://www.zeevgalili.com/2005/07/5305

עיתונאי פקיסטאני על השגי היהדים

http://www.zeevgalili.com/2006/06/9503

תגובות